החלטה בתיק עת"א 7587-09-12

העותר מלין נגד החלטת הרשות שדחתה את בקשתו לצאת לחופשה באבטחה על מנת לבקר את אמו החולה, המרותקת למיטתה.

1.         העותר מרצה 11 שנות מאסר בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, מרמה ועבירות כלפי המשפט. הוא נושא מאסרו מחודש מאי 2005 ומוחזק ברציפות בהפרדת יחיד מאז 17.11.08.

2.         העותר טוען כי אמו מצויה במצב רפואי קשה ההולך ומתדרדר. היא מרותקת למיטתה, בעלת 100% נכות ואינה מסוגלת לדבר. משכך, נבצר ממנה לבקר את העותר בבית הסוהר ומפאת מצבה אינה מסוגלת לשוחח עמו טלפונית. העותר מציין כי הביקור האחרון של אמו בבית הסוהר היה ב-20.6.12 ומאז לא ראה אותה ולא שוחח עמה. לעתירה צורפה תעודה רפואית המתארת את מצבה הרפואי של האם מתאריך 22.8.12.

            לטענת העותר, בנסיבות שפורטו לעיל, החלטת המשיב הינה בלתי סבירה ומחייבת התערבות בית המשפט.

3.         המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על עמדת גורמי מודיעין שלא המליצו על הוצאתו של העותר בליווי וזאת מהטעמים הבאים: היותו ראש ארגון פשיעה המרצה מאסר ממושך, היריבים הרבים שצבר ומידע מודיעיני המצביע על כוונות פגיעה בו וממנו באחרים. להערכת גורמי המודיעין, הוצאתו של העותר מחוץ לכלא, מקים חשש לשלומו ולשלום צוות הליווי.

4.         בדיון בפני (בתגובה לעמדת המשיב) ציין ב"כ העותר כי העותר כבר יצא מספר פעמים לבדיקות רפואיות (לבתי חולים כרמל בחיפה, וולפסון בחולון ומאיר בכפר סבא) בלווי רגיל של אנשי שב"ס ולא סביר שלא יאושר לו ביקור בליווי, על מנת לבקר את אמו החולה.

5.         בהמלצת בית המשפט ונוכח דברי הסניגור הודיעה ב"כ המשיב שהמשיב מוכן לשקול עמדתו מחדש ועמדתו תועבר לבית המשפט. לבקשת המשיב, העביר ב"כ העותר תעודת רפואית עדכנית מתאריך 30.10.12.

6.         בכתב התשובה המשלים מציינת ב"כ המשיב, כי התעודה הרפואית העדכנית נבחנה והיא אינה מלמדת על החמרה במצבה של האם ואין אינדיקציה לכך שהאם נמצאת על ערש דווי. פורטו מחדש נימוקי הסירוב, אלה שפורטו בסעיף 3 לעיל, תוך התייחסות לפקנ"צ 04.40.01.

            בהתייחס לטענת העותר שהוא יוצא לטיפולים רפואיים, נטען כי המשיב מחויב לבריאותם של האסירים ומשכך הוצאתו לבדיקות מתחייבת כמו גם הוצאתו לבית המשפט.

            לטענת המשיב, באיזון האינטרסים, מחד רצונו של העותר לבקר את אמו ומנגד האינטרס של שמירה על שלום הציבור, החלטת המשיב סבירה ואין להתערב בה.

7.         פקודת הנציבות הרלבנטית לענייננו היא 04.40.01 שכותרתה "הוצאת אסיר באבטחה מבית הסוהר" (להלן: "הפקודה"). סעיף 1 לפקודה קובע שהוצאת אסירים באבטחה אל מחוץ לבית הסוהר תעשה במקרים חריגים ומטעמים אנושיים. טובת הנאה כזו תינתן רק לאסירים שאינם יוצאים לחופשות.

סעיף 4 לפקודה קובע:

" בהתקיים אחד מן האירועים המפורטים להלן רשאי הגורם המוסמך, כהגדרתו להלן, לאשר הוצאת אסיר באבטחה:

א. ביקור קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחלה במחלה אנושה, או שנפגע פציעה אנושה, או שהינו חולה במחלה קשה וממושכת ... "

אין חולק שהאם היא קרוב משפחה מדרגה ראשונה.

השאלה היא האם מצבה הרפואי של האם, כפי שהוא מתואר בתעודה הרפואית מתאריך 30.10.12 עונה על אחד מהקריטריונים המנויים בסעיף 4א. הנ"ל?

מחמת צנעת הפרט ושמירה על הפרטיות לא אצטט את האמור בתעודה הרפואית למעט שהיא " מרותקת לביתה עקב מחלת שרירים ניוונית...זקוקה לעזרה סיעודית לכל שעות היממה. לא מסוגלת במצבה לצאת ממסגרת ביתה...".

אין ספק שמצבה של האם עונה להגדרה של "מחלה אנושה" או "מחלה קשה וממושכת". אין בידי לקבל את הטיעון של המשיב בנקודה זו (סעיף 5 לכתב התשובה המשלים) שהתעודה הרפואית נבחנה על ידי גורמי המודיעין ומשטרת ישראל והם הגיעו למסקנה כי המסמך אינו מלמד על ההחמרה הרפואית שנטענה במהלך הדיון.

הפקודה מתייחסת למצב רפואי נתון ולא להחמרה. די בכך שהחולה עונה לאחת ההגדרות המנויות בסעיף 4א, אפילו אם אין החמרה במצבו.